Vayedaber

Simple Havroutah

Nedarim

Daf 58b

הַמְנַכֵּשׁ עִם הַכּוּתִי בַּחֲסִיּוֹת — אוֹכֵל מֵהֶן אֲכִילַת עֲרַאי, וּמְעַשְּׂרָן וַדַּאי.

Traduction

One who weeds ḥasayot with a Samaritan may eat a casual meal from them without tithing, as any untithed produce may be eaten in the framework of a casual meal. And when he completes the labor on the ḥasayot, places them into a pile, and they require tithing, he tithes them as produce that is definitely obligated in tithing, not as doubtfully tithed produce, as the assumption is that the Samaritan did not tithe the ḥasayot.

Rachi non traduit

בחסיות. מפרש לקמן:

אוכל מהן עראי. כמו שאר טבל גמור:

ומעשרן ודאי'. ולא דמאי דודאי כותי לא הפריש מעשר מהן כלל:

Tossefoth non traduit

אלא מן הדין המנכש עם הכותי. דבסתמא אם אינו עושה עמו במלאכה אינו אוכל דישראל מובדלים מהם:

בחסיות. מפרש לקמן הלוף והשום והבצל - מנכש תולש אחד בינתים כדי שיגדלו יותר:

אוכל מהם עראי. [ולא חיישינן] דלמא אותו שזרע הכותי נתחייבו והוקבעו למעשר והוו טבל וגידוליו טבל דמסתמא יש לנו לומר שאותם שזרע לא ראו פני הבית והיה מותר לאכול מהם עראי:

ומעשרן. אם לוקח מהן מן הכותי דכותים אינם מעשרים אפילו תרומה גדולה:

רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר אוֹמֵר: אִם יִשְׂרָאֵל חָשׁוּד עַל הַשְּׁבִיעִית, לְמוֹצָאֵי שְׁבִיעִית — מוּתָּר. לְמֵימְרָא דְּגִידּוּלֵי הֶיתֵּר מַעֲלִין אֶת הָאִיסּוּר, וְדִלְמָא בְּדָבָר שֶׁזַּרְעוֹ כָּלֶה? הָא תַּנְיָא: אֵלּוּ הֵן חֲסִיּוֹת — כְּגוֹן הַלּוּף הַשּׁוּם וְהַבְּצָלִים.

Traduction

Rabbi Shimon ben Elazar says: If the ḥasayot belong to a Jew who is suspect about observance of the Sabbatical Year, at the conclusion of the Sabbatical Year it is permitted to weed with him, as there is no concern that there might be Sabbatical-Year sanctity. The Gemara asks: Is this to say that the permitted growths of the eighth year neutralize the prohibition, and that is why there is no concern about Sabbatical-Year sanctity? The Gemara rejects that inference: And perhaps the tanna is speaking with regard to an item whose seeds cease after it is sown, whose growths neutralize the original prohibition? The Gemara rejects that possibility: Isn’t it taught in a baraita: These are ḥasayot, for example, arum, garlic, and onions, whose seeds do not cease?

Rachi non traduit

רשב''א אומר כו'. טעמיה דנפשיה קאמר:

אם ישראל חשוד על השביעית. שחשוד שנוטע חסיות שביעית בשמינית ישראל המנכש עמו בשמינית מותר לו לאכול מהן משום דגידולי היתר שגדלו בשמינית מעלין את האיסור:

ודילמא. הא דרבי שמעון בן אלעזר דגידולי היתר מעלין את האיסור בדבר שזרעו כלה וקא פריך ומי מצית אמרת דבדבר שזרעו כלה מיירי והתניא ואלו הן חסיות הלוף לופינ''א מכלל דבדבר שאין זרעו כלה מיירי ואפ''ה מותר ושמע מינה גידולי היתר מעלין את האיסור ולעולם מהא פשטה: וקא פריך עלה דלמא מהא לא תפשוט דבמדוכנין קא מיירי ושמא כלו כשהן נידוכין דליתא לעיקר בעין שהוא מתכוין לכותשן כדי שיהו בטלין:

Tossefoth non traduit

אם ישראל חשוד על השביעית. ומנכש עמו במוצאי שביעית:

מותר. אם אותם חסיות שעושה גדלו מקצתם בשביעית ונכנסו בשמינית מותר לאכול מהם דאף כי הוא חשוד ושמא נטעם בשביעית אתו גידולי דשמינית ומבטלין לאיסור:

בדבר שזרעו כלה. כגון תבואה אבל בדבר שאין זרעו כלה מיבעיא ליה:

וְדִלְמָא בִּמְדוּכָּנִין? ''חָשׁוּד עַל הַשְּׁבִיעִית'' קָתָנֵי. וְדִלְמָא בְּתַעֲרוֹבֶת? הַמְנַכֵּשׁ קָתָנֵי.

Traduction

The Gemara asks: And perhaps the tanna is speaking with regard to plants that were crushed before they sprouted growths? The Gemara answers: It is the case of one who is suspect about observance of the Sabbatical Year, that is taught in the baraita, and one who is suspect would not bother to eliminate the prohibition by crushing it. The Gemara asks: And perhaps the tanna is speaking with regard to a mixture of forbidden ḥasayot and permitted ones, and the reason that it is permitted is that the prohibition was neutralized by the majority of permitted ḥasayot? The Gemara answers: One who weeds, is taught in the baraita, indicating that he is eating the leaves as he weeds them, leaving no opportunity for the ḥasayot to be mixed with others.

Rachi non traduit

תריץ הא לא מצית אמרת דחשודי על השביעית קתני. וכיון דחשוד הוא לא משגח ליה להאכילן נידוכים ושלימים מאכילן ולעולם תפשוט מינה דגידולי היתר מעלין את האיסור:

ודילמא בתערובת. שמעורבין אותן חסיות בין שאר ירקות של היתר ואוכלן על ידי תערובת משום הכי שרי הואיל דליתיה לעיקר בעין אבל אי איתיה כגון בעיא דישמעאל אמרי' דאין גידולי היתר מעלין את האיסור:

לא סלקא דעתך המנכש קתני. באותו מין שמנכש עמו אוכל ולעולם פשטינא מהא דגידולי היתר מעלין את האיסור והואיל דאוקימנא דגדולי היתר מעלין את האיסור לימא תיהוי תיובתא דרבי יוחנן ורבי יונתן דאמרו אין מעלין:

Tossefoth non traduit

ודלמא במדוכנין. שדכן בשביעית:

הא חשוד קתני. ולא טרח להתירו בולי האי ואין לנו לומר שדכן:

ודלמא בתערובת. הא דקתני למוצאי שביעית מותר לאכול עמו היינו בביתו פירות תלושין דאיכא למימר דאיכא רובא דפרי שגדלו כולם בשביעית ולא איירי כלל מפירות שנכנסו משביעית לשמינית:

המנכש קתני. ואוכל מאותם המחוברות שגדלו בשביעית ואם כן על כרחך ההיתר משום שדותיו דגידולין:

לֵימָא תֶּיהְוֵי תְּיוּבְתֵּיהּ דְּרַבִּי יוֹחָנָן וּדְרַבִּי יוֹנָתָן! אָמַר רַבִּי יִצְחָק: שַׁנְיָא שְׁבִיעִית, הוֹאִיל וְאִיסּוּרָהּ עַל יְדֵי קַרְקַע — בְּטִילָתָהּ נָמֵי עַל יְדֵי קַרְקַע.

Traduction

The Gemara suggests: Let us say that this is a conclusive refutation of the opinions of Rabbi Yoḥanan and Rabbi Yonatan, who stated regarding orla and food crops in a vineyard that their permitted growth does not neutralize the prohibition of the original fruit or food crops respectively. Rabbi Yitzḥak said: The Sabbatical-Year produce is different. Since its prohibition is engendered by means of the ground, its nullification is effected by means of the ground as well. The prohibition can be neutralized by means of the growth that results from replanting the forbidden plant in a permitted manner.

Rachi non traduit

הואיל ואיסורו על ידיי קרקע. דכתיב ושבתה הארץ (ויקרא כה):

בטילתו נמי על ידי קרקע. כי רבו גידוליו על עיקרו אבל ערלה דמיירי בה רבי יוחנן שאין איסורו אלא בשנים וכלאי הכרם אינה אוסרת מחמת קרקע אלא מיני תערובת זרעונין אוסרין מש''ה אין בטילתן ע''י קרקע:

Tossefoth non traduit

לימא תיהוי תיובתא דרבי יוחנן ורבי יונתן. דאמרי לעיל גבי ילדה שסיבכה בזקנה וגבי בצל שנטעו בכרם דגידולי היתר אינם מעלין האיסור:

אמר רבי יצחק שאני שביעית הואיל ואיסור על ידי קרקע בטלה נמי על ידי קרקע. כלומר שביעית היתרו ואיסורו תלוי על ידי קרקע ואין התרת גידולין תלוי במעשה האדם דכי אתיא שמינית הם היתר אבל לעיל בהך דילדה שסיבכה בזקנה ההיתר תלוי במעשה האדם שסבכה ודמי למבטל איסור בתחלה אבל שביעית ממילא משתרין גידולין למוצאי שביעית וכן בהך דרבי יונתן דבצל שנטעו בכרם ונעקר הכרם ההיתר בא על ידי שנעקר הכרם ולכך לא מבטלת היתר לאיסור:

והרי מעשר דאיסורו על ידי קרקע ואין התירו על ידי קרקע דתניא ליטרא מעשר טבל שנטעה והרי היא כעשר ליטרים חייבת במעשר ובשביעית ואותה' ליטרא מעשר עליה לפי חשבון היתה טבולה לתרומת מעשר כלומר שהיא של מעשר ראשון והרי היא טבולה לתרומת מעשר וגידולין טבל גמור:

הֲרֵי מַעֲשֵׂר, דְּאִיסּוּרוֹ עַל יְדֵי קַרְקַע, וְאֵין בְּטִילָתוֹ עַל יְדֵי קַרְקַע. דְּתַנְיָא: לִיטְרָא מַעֲשֵׂר טֶבֶל שֶׁזְּרָעָהּ בַּקַּרְקַע וְהִשְׁבִּיחָה, וַהֲרֵי הִיא כְּעֶשֶׂר לִיטְרִין — חַיֶּיבֶת בְּמַעֲשֵׂר וּבִשְׁבִיעִית. וְאוֹתָהּ לִיטְרָא, מְעַשֵּׂר עָלֶיהָ מִמָּקוֹם אַחֵר לְפִי חֶשְׁבּוֹן!

Traduction

The Gemara asks: Isn’t there the case of tithe, whose prohibition is engendered by means of the ground, but its nullification is not effected by means of the ground? As it is taught in a baraita: With regard to a litra of untithed first tithe from which the teruma of the tithe was not taken, which one sowed in the ground, and it grew and it is now approximately ten litra, that additional growth is obligated to have tithe taken and is subject to the halakhot of Sabbatical-Year produce. And with regard to that original litra of untithed first tithe that he sowed, one tithes for it from produce in a different place, and not from the litra itself, based on a calculation of how much teruma of the tithe needed to be taken from that litra. Apparently, the growth that results from sowing the first tithe in the ground does not neutralize its prohibition.

Rachi non traduit

הרי מעשר וכו' ליטרא מעשר טבל. ליטרא של טבל שהורם ממנו תרומה ומעשר ראשון אבל גבי לוי הוי טבל דאכתי לא תרם ממנו מעשר מן המעשר דהיינו. תרומת מעשר וזרעה בקרקע כשאינה מעושרת:

והרי היא כעשרה ליטרין. עם התוספת והעיקר שרבו גידוליו כ''כ:

חייבת במעשר. כל עשר ליטרין:

ובשביעית. נמי ששביעית נוהגת בהן שהרי הוא כדגן מעושר בעלמא שזרעו חייב בכל:

ואותה ליטרא. שזרע בן לוי כשאינה מעושרת אע''פ שעישרה עכשיו צריך לעשרה פעם שניה תרומת מעשר שהניח הלוי אשתקד שלא הפריש ממנה שבדין הוא שלא ישתכר בכך שזרעה כשאינה מעושרת:

ומעשר עליה ממקום אחר. מפירות של אשתקד וזהו ממ''א ולא מפירות של שנה זו שאין מעשרין מן החדש על הישן לישנא.) אחרינא ממ''א לא ידעינן מ''ר:

לפי חשבון. יעשר הליטרא שהניח אשתקד אלמא דאין בטילת' ע''י קרקע דאע''ג שנזרעה חייב בתרומת מעשר וק' לר' אמי דפשיטא ליה דגדולי היתר מעלין את האיסור דהא חזינן הכא דחייב להפריש מעשר שלאותה ליטרא לפי חשבון:

Tossefoth non traduit

והתניא וכו' השום. ושום אין זרעו כלה:

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source